בחורה מברוקלין מגלה את שורשיה – יהודי צ'ואטה

בחורה מברוקלין מגלה את שורשיה – יהודי צ'ואטה

על אף כל הקשיים של חיים בגלות, פזורות רבות ואתגרים אחרים – או אולי בזכותם – עם ישראל נמצא בתקופת התעניינות הולכת וגדלה כהיסטוריה לאומית ומשפחתית. המוטיבציה למחקרים כאלה היא, במקרים רבים, לא רק סקרנות אלא גם רגש של התחברות אישית למסורת דתית ותרבותית של אבות. סיפורים כאלה מוכיחים את העובדה שדם יהודי חוזר אל שורשיו גם אחרי דורות רבים, ומסורות שנראות שכוחות ואבודות לגמרי מקבלות משמעות נוספת חדשה ומאשרות את הקשר הנצחי בין הקב"ה ועמו.

אחת מהדוגמאות כאלה היא קרינה בארו שגדלה בברוקלין, ניו יורק, ומגיל צעיר הרגישה שונה מהרקע האתני המגוון שלה. היא נהגה לראות את הוריה ואת עצמה כמשפחה קובנית טיפוסית, אך היא לא נראתה כאחת כזו, לא דברה שפה משותפת עם קובנים אחרים ובכלל התקשתה להזדהות מבחינת לאום , לא כמו מנקודת שייכות גאוגרפית. "מה זאת אומרת בכלל להיות קובני?" – היא שואלת, והחיפושים שלה רק מאשרים את חוסר הרגשת השייכות האמיתית, ובעצם זו הייתה הסיבה למחקר שלה וניסיונות חוזרים ונשנים למצוא מידע על שורשי משפחתה.

"יום אחד דודה שלי התקשרה אלי והודיעה לי שיש לדודה שלה ספר שנכתב על ידי ברוך ברוינשטיין בשנת 1936 ונקרא 'צ'ואטס של מיורקה' – קרינה מספרת. – בספר הזה דודתה רשמה את כל השמות של קרובי משפחתנו במיורקה וגילתה שהיא יהודייה מקהילת צ'ואטס. בזכות המידע הזה התרכזתי בעיקר בשורשיי מצד אימי. כמו כן, זה היה יותר פשוט כי היו לי יותר רשומות על קרובי משפחה מצד אימא שלי".

קרינה הצליחה לגלות שסבתא שלה נולדה בקובה אבל סבתא של אימא שלה הייתה ממיורקה, ספרד. היא הגיעה לקובה בתור ילדה עם הוריה ואחותה. קראו לה קטלינה קורטס-פיקו שנשמע כמו שם ספרדי סטנדרטי. עם המידע הזה חיפושים היו יותר פשוטים. לסבתא רבא של קרינה היו שניים מתוך 15 שמות שהיו מקובלים בין יהודי מיורקה. לפי פרסומים באינטרנט, צ'ואטס של מיורקה היו יהודים שגרו באי במשך מאות שנים והגיעו לשם אפילו יותר מאשר אוכלוסייה נוצרית.

"המידע הזה היה דיי מנחם, – קרינה מודה. – זה היה מוזר כי בכל זאת שהרגשתי שונה מהאנשים סביבי, הרגשתי גם קשר חזק עם יהודים. אולי זו ההשפעה הרוחנית של השכונה בה גדלתי, חבריי יהודיים וסבא החורג שהיה יהודי מסוריה. לא היינו דתיים אבל תמיד נהניתי מהחגים היהודיים. עוד עובדה מעניינת היא שאימא שלי הדליקה נרות בערב יום שישי ולא יכלה להסביר למה היא עושה את זה. פעם שאלתי אותה וקבלתי תשובה שכך עשתה גם אימא שלה".

קרינה התלהבה מההצלחה העצומה של חיפושיה והחליטה לנסוע למיורקה כדי לראות בעיניה את הארץ משם משפחתה הגיעה. ביולי 2017 יצאה למסע. היא אהבה את היופי יוצא הדופן של האי אבל התאכזבה בגלל שלא מצאה שם מספיק מידע על צ'ואטס, .

"נראה כאילו הרבה פרטים נמחקו מההיסטוריה. קטע מהעבר ניכר בקתדרלה הגדולה של פאלמה (קתדרלה דה מיורקה), בה אפשר לראות את מגן דויד באמצע חלון ויטרז' שלפי שמועות מוצב שם על ידי צ'ואטס כמחווה ליהדות. יש עוד עובדות היסטוריות בתערוכה בגן קתדרלה שמספרות על גרוש יהודי ספרד, אבל רק כדי להנציח אותם. יתר על כן, בית הכנסת היחיד באי היה סגור ונפתח רק בחגים".

קרינה נפגשה עם קרובי משפחתה מקהילת צ'ואטס והזדעזעה מזיכרונותיהם על אפליה שהצ'ואטס עברו פעם. שורשיהם היהודיים היו נושא טאבו והשפיעו גם על המרחק הקיים ביניהם ובין אוכלוסייה קתולית. "הם עצבו אותי, – קרינה מסבירה. – אחרי כל השנים האלה וקורבנות רבים כל כך, הצ'ואטס לא נחשבו לתושבים שווים של מיורקה והיו זרים בארץ היחידה שהם הכירו. אני מניחה שהרגשתי אותו דבר במולדת שלי".

בכל מקרה, מעודד שלמרות הקשיים והמגבלות החיצוניים, החיים היהודיים של הקהילה היו ברמה מאוד גבוהה במשך כל הזמן הזה הצליחו בני הקהילה לעמוד בסטנדרטים הדתיים הגבוהים ביותר. הקהילה מעניינת גם מבחינה לשונית. קרינה גילתה שעל אף העובדה שהצ'ואטס הם ספרדים, הם לא מדברים לדינו. השפה העיקרית במיורקה היא מיורקית (הדיאלקט דומה לקטלנית ושונה מקסטיליאנית). יהודי מיורקה המקורים דברו ארמית ויותר מאוחר למדו את הדיאלקט הזה.

על העזרה וההשקעה הענקית במחקר שלה, קרינה מודה לאלברטו פיאול בונין, נציג ארגון ממוריה דל קארל, בזכותו הצליחה למצוא את שורשיה עד שנות 1500. קרינה לא מתכוונת לעצור בשלב הזה. היא רוצה להתחבר מחדש לירושתה היהודית באופן מלא ולמסור את השאיפות האלה לביתה. "אמשיך לחגוג את החגים היהודיים בבית שלי כדי שהמנהגים האלה לא יילקחו ממנו שוב ושלא כמו אבותינו נוכל לחגוג אותם בגלוי ובשלווה" – קרינה מבטיחה.

כתוצאה ממחקרה קרינה הצליחה לבנות אילן יוחסין יפה ומרשים שתוכלו לראות בקישור הבא.

Comments

comments

Esther Surikova
Esther Surikova
esther@shavei.org