"וכתר שם טוב עולה על גביהן…"

"וכתר שם טוב עולה על גביהן…"

הרב אבי באומול, שליח "שבי ישראל" בקראקוב, פולין.
המאמר פורסם באתר של
The Times of Israel

אולגה לומדת אצל הרב באומול

אולגה לומדת אצל הרב באומול בקראקוב

אולגה גדלה כל חייה בפולין, חייה בשלווה עם משפחתה בסביבה נוצרית, ולא ידעה דבר על שורשיה היהודיים עד גיל 12. אז היא התחברה מחדש למורשתה היהודית ומקבלת סיוע חברתי, רוחני ופיזי במרכז קהילתי בקראקוב, שם גם לומדת אצלי כמה פעמים השבוע. הסיפור הזה אינו יוצא דופן בפולין: במשך 25 השנים האחרונות, אלפי צעירים הצטרפו לקהילה היהודית ועוזרים להחיות את החיים היהודיים בפולין.

אך הסיפור הזה אינו כל כך פשוט: בתקופה הקומוניסטית אנטישמיות הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם ותודעתם של היהודים הפולניים, והם נשבעו שלא יחשפו את שורשיהם היהודיים לילדיהם ואפילו לעצמם. לכן כשאמה של אולגה ספרה לה את האמת, כמובן בעיכוב גדול ולאחר אין-ספור לבטים, היא רק אמרה לה: "סבתא שלך יהודייה", ולא הייתה מוכנה או מסוגלת להגיד: "אני יהודייה, אימא שלי יהודייה, וגם את יהודייה".

הדור השלישי אחרי מלחמת העולם השנייה יותר פתוח ומוכן לבטא את מה שהוריהם יכלו רק לשמור עמוק בפנים. דודתה של אולגה חיה כל חייה כיהודייה נסתרת, ואף פעם לא חשפה את זהותה האמיתית לעולם החיצוני. בשנה שעברה היא נפטרה, ולצערי לא הצלחתי לשכנע את משפחתה לארגן את הלוויה בבית קברות יהודי, מכייון שלא רצו להזדהות כיהודים.

עוד נשמה אבודה…

אבל אולגה בוחרת בדרך שונה לגמרי: במשך שנים היא לומדת, מתבוננת, מתנדבת, יוזמת פרויקטים, משתתפת בדו-שיח בין יהודים לפולנים, מלמדת יהדות לסטודנטים, והיא זו שתגאל את הדורות לפניה מחיים כפולים של שמירה על יהדות במסתרים. הרעיון בא לידי ביטוי כשהצעתי לאולגה לקבל שם יהודי, מרכיב כל כך חשוב לזהות היהודית. יש כל כך הרבה יהודים בפולין עם שמות כמו קסיה ואולגה, Agnieszkas and Paulas, Krzyszeks and Tomeks, אבל מעט כמו אברהם ורחל, מרים ודבורה!

אולגה שמחה מאוד וקפצה על ההזדמנות לקבל את השם היהודי. מוקפת על ידי משפחתה וחבריה, והחשובה ביותר, אמא שלה, אולגה קבלה את השם החדש, ונקרא שמה בישראל – דבורה.

למה דבורה? מי שפוגש את אולגה ומקשיב את הסיפור על הישגייה המשמעותיים, מרגיש שהיא, כמו דבורה מהתנ"ך, מנהיגה אמיתית. יש לה אמונה חזקה ונאמנות לאורח החיים היהודי. בשבילה הבחירה הייתה מובנת מאליה.

R. Baumol presents Olga with a naming certificate

חיפשתי הרבה את סדר שינוי השם למבוגרים שרוצים לקבל את שם יהודי, אך מאמציי לא נשאו פרי. בסיוע האתר ITEM הכנו פעילות מרגשת של כ-20 דקות. אמרנו תהילים ומדרשים שמדגישים את חשיבותו וייחודיותו של השם היהודי והרמנו כוס לכבוד האירוע.

בתלמוד ידוע כי כל אדם מקבל שלוש שמות: אחד על ידי הוריו, אחד על ידי חבריו ועוד אחד שהוא רוכש בעצמו – והוא הכי חשוב מכולם.

Olga and her mother

אולגה ואימא שלה

הרגע המרגש ביותר היה כשבקשתי מאימא של אולגה לברך אותה בשמה החדש- דבורה. הדמעות זרמו מעיניה בחופשיות כשהיא דקלמה בפולנית את מילותיו של אהרון הכהן: "יברכך ה' וישמרך…" כל הנוכחים התרגשו מאוד כשמשפחתה של אולגה-דבורה לבסוף חזרה לשורשיה היהודיים.

ההיסטוריה הראתה כי יהודי גאה, תמיד יחזור לשורשיו ולעמו: יהודי גאה – פחד – מוות – הסתרה – ניצוץ חיים – מסע אל העבר – עתיד יהודי בהיר – חיבוק של אימא ובת – יהודי גאה. אולגה הפכה לדבורה.

דבורה התנ"כית הינה סמל לבינה ופעולה, נבואה וענווה, והיכולת לפרוץ קדימה ולשכנע את האחרים לעשות אותו דבר, ומצד שני גם ליכולת בזמן הנכון להאציל לאחרים, להמשיך את המאבק ולהביא את הניצחון. אני יודע שלדבורה שלנו יש הרבה מהמידות האלה, ואני מתכבד להיות בצדה ולעזור בדרכה החדשה- עתיקה, בדרך התורה הנצחית.

Comments

comments

Esther Surikova
Esther Surikova
esther@shavei.org